תקופות חירום ממושכות, כמו מערכה צבאית, אסונות טבע ומגיפות, עלולות לגרום גם לנזקי משנה שמתבטאים בפגיעה בבריאות הציבור. הסיבה לכך נעוצה בשני גורמים שמתרחשים במקביל: הראשון – שינוי בהרגלי הבריאות של הציבור.
המתח והחרדה בהם מצויים רבים מאיתנו מאז שבעה באוקטובר, לצד שינוי דרמטי של אורחות החיים של המגויסים למילואים ובני משפחותיהם, הנושאים בנטל העומס בעורף, מקשים לשמור על השגרה גם מבחינת הרגלי הבריאות. מנתונים ראשונים שפרסמו קופות החולים ניתן ללמוד על שיעור גבוה של ישראלים שמעידים על התרופפות בהקפדה על אורח חיים בריא ומאוזן וירידה בפעילות הגופנית.
הגורם השני הוא שינוי בהתנהלות של ארגוני הבריאות, בדגש על קופות החולים שמצמצמות פעילות שגרתית לנוכח האילוצים השונים. זמינות הרופאות והרופאים פוחתת, ומתבצע פחות מעקב אחרי מדדי בריאות בהשוואה לימות שגרה. ניתן להעריך כי שני התהליכים הללו יחד עלולים לגרום לפגיעה בבריאות הציבור בטווח הקצר והארוך.
מדו"ח התכנית למדדי איכות לרפואת הקהילה לשנת 2022, שמוביל המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, עולה כי שיעור הילדים (בגילאי 7) שסובלים מהשמנה נמצא במגמת עלייה ועמד על 8.5%. הממצאים מלמדים גם על מגמה גדלה והולכת של השמנה במבוגרים: בעוד שבשנת 2015 כ-23% מהאוכלוסייה הבוגרת (גילאי 20-65) סבלה מהשמנה, הרי שב-2022 שיעורם היה כ-25% ולמעשה עשרות אלפי ישראלים נוספים העלו במשקלם, ונמצאים בסיכון מוגבר למחלות כמו סוכרת, יתר לחץ דם, התקפי לב ואפילו סרטן – כל זאת עוד בטרם ישראל יצאה למלחמה ממושכת.
יש סיכון לא מבוטל שהמלחמה, שמתמשכת כבר יותר מ-100 ימים, תפגע בבריאות הציבור בפריפריה באופן משמעותי יותר כפועל יוצא של פינוי האוכלוסיה מיישובי הצפון והדרום והעתקת מגוריהם לפרק זמן ממושך
המצב הבריאותי של הישראלים הידרדר גם במדדים נוספים. כך למשל, ניכרת עלייה בשיעורי העישון חרף המאמצים למגר תופעה מסוכנת הזו. בשנת 2015 שיעור הישראלים המעשנים היה 19% ואילו ב-2022 שיעור זה עלה ל-21%; למרבה הצער, נרשמה ירידה גם בהתחסנות נגד נגיף השפעת בקרב מבוגרים – בעוד שבשנת 2015 התחסנו כ-64.5% מבני ה-65 ומעלה, הרי שבחורף הקודם ירד שיעור המתחסנים נגד שפעת לכ-61% בלבד – שיעור נמוך מאוד בהשוואה לשיא במהלך מגיפת הקורונה, שעמד על כ-70% מתחסנים מקבוצת הגיל הזו.
פערים גדלים בין שכבות האוכלוסיה
ממצאי הדו"ח מלמדים על מגמה מדאיגה נוספת – פערים מתרחבים והולכים בין אוכלוסיות המשתייכות למעמד חברתי-כלכלי נמוך לבין אלו המשתייכות למעמד הגבוה. בריאות היא זכות בסיסית של כל אדם, והיא משאב חיוני התורם לשגשוגו של הפרט ולפיתוחה וצמיחתה של החברה.
חוק ביטוח בריאות ממלכתי, המושתת על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית, נועד להבטיח שוויון בזמינות של שירותי הבריאות, באיכותם ובנגישותם. אך זהו אינו המצב בפועל. כך למשל, שיעור ביצוע בדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלת הסרטן (ממוגרפיה, קולונוסקופיה וסקר לסרטן צוואר הרחם) היה נמוך יותר בקרב ישראלים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך.
מגמה זו באה לידי ביטוי גם במדדים נוספים: גברים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך מעשנים כמעט פי 2 יותר בהשוואה לגברים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה. גם הפערים בין בני הנוער ממעמדות שונים בשיעורי ההשמנה ואיזון ערכי הסוכרת מדאיגים מאוד.
ישנה סבירות לא מבוטלת שבקרב האוכלוסיות המוחלשות נראה עלייה בשיעור השמנה והעישון, לצד ירידה בהתחסנות ובהקפדה על איזון מחלות כרוניות כגון סוכרת וערכי הכולסטרול
ניתן לשער כי פערים אלה התרחבו ב-2023 ויתרחבו ב-2024, בעקבות המלחמה והקיצוץ הצפוי בתקציבי מערכת הבריאות. בנוסף לכך, יש סיכון לא מבוטל שהמלחמה, שמתמשכת כבר יותר מ-100 ימים, תפגע בבריאות הציבור בפריפריה באופן משמעותי יותר כפועל יוצא של פינוי האוכלוסיה מיישובי הצפון והדרום והעתקת מגוריהם לפרק זמן ממושך.
הפערים בשירותי הבריאות באזורי הפריפריה לעומת אזורי מרכז הארץ אינם חדשים, ולכן ניתן להעריך שככל שהמצב הנוכחי יימשך, נהיה עדים להרחבתם גם כאשר התושבים יוכלו לשוב לבתיהם. ישנה סבירות לא מבוטלת שבקרב האוכלוסיות המוחלשות נראה עלייה בשיעור השמנה והעישון, לצד ירידה בהתחסנות ובהקפדה על איזון מחלות כרוניות כגון סוכרת וערכי הכולסטרול.
מערכה צבאית ארוכה וממושכת גובה מחירים קשים וכואבים, וחייהם של אזרחים רבים השתנו ללא הכר מאז השבת ההיא, כך שתשומת הלב להרגלי בריאות שגרתיים נמוכה, אך עם זאת, חובה על המדינה להיות מודעת גם להשלכות הבריאותיות ולטפל בהן.
הקורונה כמקרה מבחן
התכנית הלאומית למדדי איכות בקהילה מעניקה כלים כדי להתמודד ולגשר על הפערים. היא עושה זאת באמצעות מעקב ותמרוץ של קופות החולים לעסוק בכל פרמטר ממדדי הבריאות גם בזמני חירום. על כתפיהם של ספקי שירותי הבריאות מוטלת אחריות גדולה ומשימה מורכבת, להמשיך ולקדם את בריאות הציבור גם בתקופת מלחמה, במיוחד בכל הנוגע לאוכלוסיית המפונים שנאלצו להעתיק את חייהם למקום אחר. מהלכים אלה דורשים תקצוב ומשאבים לקופות החולים, והחשש הוא שהקיצוץ המתוכנן במערכת הבריאות עלול לפגוע ביכולתן למלא משימה חשובה זו.
קופות החולים השקיעו מאמצים רבים על מנת לצמצם פערים ולשפר חלק מהמדדים שנפגעו כתוצאה מהתפרצות מגיפת הקורונה וברור שהן יעשו מאמצים כבירים על מנת למנוע פגיעה בבריאות הציבור גם כתוצאה מהמלחמה הנוכחית.
חשוב להדגיש שהפתרון לא טמון רק במדידה, והאחריות אינה מוטלת רק לפתחם של ארגוני הבריאות. כולנו חייבים לנסות לשמור על הרגלי בריאות גם בסיטואציה המורכבת בה אנו נמצאים, ולמצוא דרכי התמודדות להפגת הלחץ והחרדה. מגיפת הקורונה לימדה אותנו שבמצבי חירום ובתקופות מצוקה, הקפדה – עד כמה שניתן – על שגרה ויציבות יכולה לסייע בהתמודדות ולמנוע את הפגיעה ארוכת הטווח בבריאות הציבור.
פרופ' נחמן אש הוא יו"ר המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
