במחקר אשר ממצאיו פורסמו בכתב העת 'Circulation', החוקרים דיווחו על הנתונים שהושגו עד לדצמבר 2021 מתוך הניסוי ISCHEMIAי (International Study of Comparative Health Effectiveness With Medical and Invasive Approaches), במסגרתו נערכה השוואה בין אסטרטגיות ניהול ראשוניות בחולים עם מחלה כלילית כרונית ואיסכמיה בינונית או חמורה. במחקר נבדקו גישה פולשנית לעומת שמרנית בחולים אלו, כאשר לא נמצא הבדל משמעותי במרבית התוצאים במהלך תקופה חציונית של 3.2 שנים. תקופת מעקב מורחבת אחר התמותה עודנה נמשכת.
עוד בעניין דומה
במחקר ה-ISCHEMIA השתתפו חולים עם איסכמיה בינונית או חמורה, מקטע פליטה ≥35%, וללא תסמונת כלילית חריפה רצנטית. משתתפי המחקר חולקו באקראי לניהול ראשוני פולשני, אשר נוסף לטיפול לפי הקווים המנחים, או לניהול שמרני של הטיפול. במחקר לא נכללו מטופלים עם רמה לא מקובלת של אנגינה. תקופת המעקב המורחבת אחר מצב החיות מתבצעת על ידי האתרים השונים, או באמצעות חיפוש באינדקס התמותה המתאים.
במסגרת פרסומם העדכני, החוקרים ערכו אנליזה על תמותה מכל-סיבה, תמותה קרדיווסקולרית ותמותה לא-קרדיווסקולרית באמצעות אסטרטגיה אקראית, תוך שימוש ב-nonparametric cumulative incidence estimators, מודלי רגרסיית קוקס, ושיטות בייסיאניות. מקרי מוות שלא נקבעה סיבתם סווגו כקרדיווסקולריים כפי שצוין מראש בפרוטוקול הניסוי.
נכון לעת תחילת מחקר ה-ISCHEMIA המקורי, סך משתתפי המחקר עמד על 5,179 חולים, בגיל חציוני של 65 שנים, כאשר 23% מהם נשים, 16% היספנים, 4% שחורים, 42% חולי סוכרת, וחציון מקטע הפליטה של המשתתפים היה 0.60. במהלך תקופת מעקב חציונית של 5.7 שנים אירעו בסך הכל 557 מקרי תמותה, כאשר 268 מתוכם התווספו במהלך תקופת המעקב המורחבת. נתון זה כלל 343 מקרי מוות קרדיווסקולריים, 192 מקרי מוות לא קרדיווסקולריים, ו-22 מקרי מוות לא מסווגים. שיעור התמותה מכל סיבה לא היה שונה בין קבוצות הטיפול האקראיות (שיעור ל-7 שנים, 12.7% באסטרטגיה פולשנית, 13.4% באסטרטגיה שמרנית; יחס סיכונים מתוקנן 1.00; רווח בר-סמך של 95% 0.85-1.18). בחולים שטופלו בגישה פולשנית נמצא שיעור נמוך יותר של תמותה קרדיווסקולרית למשך 7 שנים (6.4% לעומת 8.6%; יחס סיכונים מתוקנן, 0.78 [רווח בר-סמך של 95% 0.63-0.96]), אך נמצא שיעור גבוה יותר של תמותה לא קרדיווסקולרית ל-7 שנים (5.6% לעומת 4.4%; יחס סיכונים מתוקנן, 1.44 [רווח בר-סמך של 95% 1.08-1.91]) בהשוואה לגישה השמרנית. לא ניכרה הטרוגניות של השפעת הטיפול בתתי הקבוצות שנקבעו מראש, כולל בחולים עם מחלה רב-כלית.
לסיכום, השוואת גישות הטיפול לא העלתה הבדל בתמותה מכל סיבה בעקבות גישה פולשנית לעומת שמרנית. עם זאת, נמצא סיכון נמוך יותר לתמותה קרדיווסקולרית וסיכון גבוה יותר לתמותה לא קרדיווסקולרית תחת גישה פולשנית במהלך תקופת מעקב חציונית של 5.7 שנים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
