צוות חוקרים, בהובלת פרופ' בנימין ראובינוף, מנהל המרכז לחקר תאי גזע במכון לתרפיה גנטית ורופא בכיר במחלקת נשים ויולדות ב"הדסה", ירושלים, הצליח ליצור תאי זכר ונקבה בעלי מטען גנטי זהה, מאותו אדם. לטענת החוקרים, המודל שפותח יוכל להוביל לגילויים חדשים בחקר ההבדלים בין המינים ולסייע בפיתוח רפואה מותאמת מגדר. המחקר התפרסם בסוף השבוע בכתב העת המדעי של החברה הבינלאומית לחקר תאי גזע, Stem cell Reports ועליו דיווח לראשונה עידו אפרתי ב"הארץ".
עוד בעניין דומה
בשנים האחרונות המודעות לרפואה מגדרית עולה. במאמר צוטטו מחקרים מהם עולה בבירור כי שכיחות המחלה, ההצגה הקלינית שלה והתוצאה תלויות במין המטופל. בנוסף, תגובות שליליות לתרופות תלויות גם הן במין המטופל, וכמה תרופות הוסרו מהשוק על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) בגלל השפעותיהן המסוכנות הספציפיות למין, בדרך כלל על נשים.
מחקרי גנום חשפו כי תכונות אנושיות מורכבות כמו מטבוליזם, חיסוניות ואנתרופומטריה מושפעות על ידי מין. למרות שחלק מההבדלים המיניים נובעים מהשפעות הורמונליות, כיום ידוע כי הבדלים רבים נובעים מהשלמה של כרומוזומי מין. נכון להיום, קובעים החוקרים, אין מודל אנושי לחקר הבדלי מין שיכולים להתגבר על השונות ברקע הגנטי.
המחקר התבצע כחלק מעבודת הדוקטורט של הרופא-חוקר ד"ר איתי ולדהורן. "על מנת לפתח את תאי הגזע הייחודיים", הסביר ולדהורן, "השתמשנו בתאי דם של גבר עם תסמונת קליינפלטר – תסמונת גנטית בה קיימים אצל הגבר שני כרומוזומי X וכרומוזום Y אחד (XXY) ושמופיעה ב-1-2 מכל 1,000 זכרים. תורם תאי הדם למחקר שלנו היה ייחודי ומהבודדים בעולם עם תסמונת קליינפלטר שבדמו היו גם תת אוכלוסיות קטנות של תאים זכריים (XY) ונקביים (XX) תקינים.
החוקרים הפיקו מתאי הדם של הנסיין תאי גזע ובודדו תאי גזע זכריים ותאי גזע נקביים שהם בעלי רקע גנטי זהה. "תאי הגזע שהפקנו הם תאי גזע פלוריפוטנטיים - תאים ייחודיים שיכולים להפוך לכל תא בגוף האדם", אמר ולדהורן. "אם נהפוך את התאים הללו לתאי כבד למשל, נוכל לבדוק איך כבד זכרי מפרק תרופות בהשוואה לכבד נקבי. אם נייצר תאי לב, נוכל לבחון את ההשפעה של תרופות נגד הפרעות קצב אצל גברים ונשים. במאמר אנחנו מדגימים זאת בעזרת תאי עצב. מצאנו בתאי רקמת עצב העשרה של גנים מסוימים אצל גברים שאפיינו מחלות שנפוצות יותר אצל גברים, כמו אוטיזם, בהשוואה לנשים".
"מדובר בפריצת דרך בתחום הרפואה המגדרית", טוען פרופ' ראובינוף. "עולם המדע הרפואי מכיר כיום בחשיבות הרבה של ההבדלים בין נשים לגברים. המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH) שינה מדיניות בשנים האחרונות ודורש כיום שכל מחקר רפואי שממומן על ידו יתבצע בשני המינים באופן שווה. מערכת תאי הגזע הייחודית שפיתחנו תוביל לגילויים חדשים על הבדלים בין המינים, תוכל לסייע בהשוואת יעילות ורעילות של תרופות ולתרום לפיתוח רפואה טובה יותר מותאמת לגברים ולנשים".
במחקר השתתפו תקוה טורצקי, ד"ר דבורה שטיינר, ד"ר יניב גיל וד"ר מיכל גרופ – כולם מהמרכז לחקר תאי גזע והמכון לתרפיה גנטית בבית החולים הדסה; וכן ד"ר הדר בנימיני מהיחידה לביואינפורמטיקה של האוניברסיטה העברית.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
