זהירות! זני מעבדות המחקר של נגיף הקורונה

חוקרים מאוניברסיטת בוסטון החדירו גן מנגיף אומיקרון לתוך זן של נגיף קורונה מתחילת המגיפה, בניסיון להבין מדוע גירסת האומיקרון גורמת למחלה קלה יותר. תיאור של ניסויים אלה פורסם באתר פרסום מקדים בחודש שעבר והצית מחלוקת בנושא הסיכון במחקרי קורונה, אחרי שלרוב אוכלוסיית העולם יש הגנה חיסונית מסוימת מפני הנגיף וישנם מספר טיפולים נגד המחלה.

כתב העת Nature מתאר את המחלוקת שעיקרה, האם ומתי חוקרים שמשנים את נגיף הקורונה, או פתוגנים קטלניים אחרים, צריכים לעדכן את הרשויות והרגולטורים על עבודתם, למשל  את מכוני הבריאות הלאומיים בארה"ב (NIH), גם אם לא מימנו את הניסויים המדוברים.

המחקר מאוניברסיטת בוסטון ומחקרים אחרים שגורמים לנגיפים או פתוגנים אחרים להיות מידבקים ואלימים יותר מדגישים את חוסר הבהירות לגבי הסוגיה לאילו סוגי ניסויים יש יתרונות שעולים על הסיכונים ומי מחליט על כך.

לפי הפרסום המוקדם של המחקר מאוניברסיטת בוסטון, התכונות של חלבון הספייק (חלק הנגיף המאפשר לו להדביק תאים אנושיים) של זן האומיקרון לא מסבירות מדוע הוא גורם למחלה קלה יותר. החוקרים יצרו זן חדש של נגיף קורונה על ידי הכנסת חלבון הספייק של נגיף אומיקרון לתוך נגיף שבודד מהימים הראשונים של המגיפה. בשונה מהאומיקרון, זן זה גרם למחלה קשה בעכברים שהונדסו להיות רגישים לזיהום קורונה. שמונה מתוך עשרת העכברים שנחשפו לזן מתו או נפגעו קשה מהנגיף. עם זאת, הנגיף המהונדס היה פחות קטלני מהנגיף הראשוני המקורי.

המחקר חשוב כי הוא מצביע על כך שהגורמים שהופכים זנים מסוימים של נגיף הקורונה לקטלניים עשויים להיות מחוץ לחלבון הספייק. אולם, המחקר מעורר חשש כיוון שיש כעת נגיף אומיקרון שחמק מנוגדנים רבים והוא פתוגני יותר מהגירסה הנוכחית של וריאנט האומיקרון.

המחקר אושר על ידי ועדת בטיחות של אוניברסיטת בוסטון, מועצת בריאות הציבור של בוסטון, ובוצע במתקן ביולוגי שנחשב לבטוח לעבודה עם נגיף קורונה. אבל לא ברור אם המחקר עמד בכללים המסדירים מחקר פתוגנים מסוכן. על פי ההנחיות הנוכחיות, כל מחקר הממומן על ידי משרד הבריאות  שניתן "לצפות באופן סביר" שיהפוך וריאנט לפתוגן מגיפה פוטנציאלי או ליותר מידבק או אלים, צריך לעבור בקרה נוספת.

אוניברסיטת בוסטון הצהירה לאחרונה שהמחקר מומן על ידי כספים של האוניברסיטה עצמה, ולכן היא פטורה מבקרה נוספת. לפי האוניברסיטה, משרד הבריאות סיפק תמיכה ששימשה לסייע בפיתוח הכלים והפלטפורמות ששימשו במחקר, אך המשרד לא מימן את המחקר ישירות.

תומכי המחקר מציינים שהנגיף ההיברדי נוצר משני זנים שוריאנטים אחרים עקפו אותם, ולכן גם אם יופץ בטעות מחוץ למעבדה, הוא לא יהיה מאוד מידבק. בנוסף, הנגיף שיצרו החוקרים הוא פחות פתוגני מהזן השכיח בתחילת המגיפה, זה שמעבדות ברחבי העולם ממשיכות לעבוד איתו.

כשחוקרים ממכון המחקר הביו-רפואי של טקסס רצו לבצע ניסויים כמעט זהים לאלה של אוניברסיטת בוסטון, הם קיבלו תמיכה ואור ירוק לעבודה ממשרד הבריאות והוועדה המוסדית לבטיחות ביולוגית של האוניברסיטה, ובתנאי שאם אחד השינויים יגביר משמעותית את הפתוגניות של הזן בבעלי חיים או את יכולתו להשתכפל בתאים, החוקרים יעצרו את המחקר ויודיעו על כך למממנים.

מעבדה נוספת שמקבלת מימון ממשרד הבריאות נמצאת באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. מעבדה זו היתה אחת המובילות בעולם בחקר נגיף קורונה במהלך המגיפה. מנהל המעבדה אמר לכתב העת, שלא תמיד היה ברור איזה מחקר צריך להיבדק ואיזה לא, והוא מצא את עצמו מתקשר לגורמים רשמיים כדי לברר זאת. למשל, כשצוות המעבדה דיווח על שני מחקרים במימון פרטי שהראו שנגיף קורונה יכול לפתח עמידות למרכיב של הטיפול האנטי-נגיפי פקסלוביד, אנשי משרד הבריאות יצרו קשר כדי לציין שהניסויים אינם תחת פיקוחו.

במחקר אחר, הצוות גידל את הנגיף בנוכחות נוגדנים חד שבטיים כדי לחקור את יכולתו לפתח עמידות לטיפול זה. המחקרים זיהו שורה של מוטציות שמתחמקות מנוגדנים אשר הופיעו מאוחר יותר בוריאציות של אומיקרון, כולל תת-וריאיציה שנקראת BQ.1 שצפויה לגרום לגל תחלואה בהמשך השנה. אולם המעבדה צמצמה את המחקר והחליטה לא לפרסם את הממצאים, בגלל חששותיה לגבי האופן שבו גורמים במשרד הבריאות יתייחסו אליו אם יפורסם. משרד הבריאות לא מימן את הניסויים הללו אלא תמך במחקר קשור שמאפיין גרסאות של קורונה. לטענת מנהל המעבדה, יש למחקר הרבה מידע רב ערך שניתן היה לשתף, אבל בגלל החששות האלו, הוא נעצר.

במשך שנים רבות מנסים לשנות את הנחיות המימון של ממשלת ארה"ב למחקרים שיוצרים פתוגנים משופרים. בתחילת השנה, הוועדה הלאומית לענייני ביו-אבטחה התבקשה לבחון מחדש את המדיניות הנוכחית שלה שנקבעה ב-2017. טיוטת ההמלצות של הוועדה כוללת המלצה להרחיב את מספר הפתוגנים שנמצאים תחת המדיניות.

החוקרים מקווים שעדכון הנהלים של הוועדה יספק כיוון ברור יותר לגבי מחקר קורונה והאופן שבו משרד הבריאות יערוך את הבקרות הנוספות על המחקר. למשל, כאשר חוקרים מפתחים תרופות נגד נוגדנים, תהיה הוראה לבדוק כיצד הנגיף יכול לפתח מוטציות כדי להתחמק מתרופות, והאם מוטציות הקשורות לתרופות קיימות יכולות לסכל תרופות חדשות. במקרים מסוימים, נראה שהמחלוקת מונעת פרסומים על ניסויים כמו המחקר של אוניברסיטת בוסטון, במקום שהשיקולים על סיכונים ויתרונות פוטנציאליים של המחקר יהיו הקובעים.